החלטה על שחרורה של צעירה אשר הגיעה לישראל כקטינה, ממעצר בבי"ד למשמורת

1.  ראשית לכל אעיר הן במישור הדיוני, כי לטעמי מקום שמוגשת עתירה מן הסוג הנדון ולצידה בקשה לצו ביניים, קונה בית משפט זה סמכות לדון גם בסוגיית השחרור ממשמורת.

2.  בניגוד לסברת ב"כ המשיבים ומבלי לקבוע מסקנות, דעתי היא שהסוגיה העולה מן העתירה וטענות העותרים אינן נעדרות סיכוי משפטי. כאמור הטענה או הטעם המרכזי שהביא את המשיבים לדחות את בקשת העותרת שבפני להצטרף לאמה במסגרת "נוהל קטין נלווה" הינו העובדה שהאב נתן הסכמתו להצטרפות העותרת 1 ולאמה העותרת 2 בישראל רק עד להגיעה לבגרות ולא הסכים לכך שתקבל מעמד קבע או אזרחות בישראל. יש טעם בדברי ב"כ העותרים כי במצבים שבהם הקטין, בעת בקשתו להיכנס לנוהל כמו בענייננו, הוא על סף בגירות ולאור משכו של הנוהל ואופיו המדורג, הדרישה שההורה השני יתן הסכמה לקבלת אזרחות גם לאחר שאותו קטין כבר יהפוך לבגיר, יש בה בעייתיות, וככל שדרישה זו היא הטעם היחיד שהביא לדחיית הבקשה, אין לומר על הסף שסיכויי העתירה הם נמוכים. 

3.  טעם נוסף שיש בו להטות את הכף לכיוון הבקשה הינו העובדה שלמעשה מעצרה של העותרת 1 מנע ממנה להגיש ערר בפני ועדת ההשגה. זאת שעה שלא נסתרה הטענה, שבהחלטה שבה נצטוותה עותרת 1 לעזוב את ישראל,בעקבות דחיית הבקשה לקבלת מעמד על פי נוהל קטין נלווה ודחיית עררה לגביה, לא נכתב ולא נאמר כי היא זכאית לפנות לועדת ההשגה לזרים, כאשר במקביל, עצם מעצרה שולל ממנה את האפשרות לפנות לועדת ההשגה ולבקש במסגרת הפנייה את עיכוב ההרחקה.

4.  בנוסף סבורני, כי ניתן לראות במצב דברים זה גם משום קיום התנאי בסעיף 13ו(א) לחוק הכניסה לישראל, לפיו שהיתה הבלתי חוקית של העותרת יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב, שכן אילו ידעה העותרת על זכותה לפנות לועדת ההשגה במועד, ייתכן שתהליך המעצר היה נמנע ואז יכולה הייתה לפנות לועדת ההשגה ולבקש את הסעד המבוקש. בנוסף, לטעמי מתקיימים גם התנאים שבסעיפים (2) ו-(3) בסעיף 13ו הנ"ל, מאחר שבנסיבות עניינה של העותרת 1, אין סיבה להניח שהעותרת לא תצא מישראל בתוך הזמן שיקבע לה או כי יהיה קושי באיתורה אם לא תצא בעצמה וזאת לנוכח מגוריה אצל האם ובן זוגה בעפולה. בנוסף, סבורני כי בעניינה של העותרת בשל גילה הצעיר יחסית וקשיי המעצר לגביה, ניתן לראות בכך גם טעם הומניטארי מיוחד המצדיק את שחרורה. יש לזכור כי לא נטען שהעותרת עד לדחיית בקשתה להיכנס לנוהל לא שהתה כאן שלא כדין. והיא רשומה בבי"ס תיכון בישראל. לפיכך, סבורני כי ניתן לשחרר את העותרת 1 בערובה, עד לסיום ההליכים בעתירה או עד להחלטה אחרת של בית המשפט.

5.  בנסיבות אלה אני מורה כי העותרת תוכל להשתחרר ממעצר עד למתן פסק דין בעתירה וזאת בתנאים הבאים:

א. חתימה על ערבות עצמית וכן ערבות צד ג' בסך 15,000 ש"ח.

ב.  הפקדה כספית בסך 5,000 ש"ח שתופקד בקופת בית המשפט בתוך 7 ימים מהיום.

ג.  תעזוב את הארץ לא יאוחר מ- 30 ימים, במידה ויינתן פסק דין הדוחה את העתירה וממועד אותו פסק דין, במידה ולא תינתן במסגרתו הוראה אחרת, או החלטה אחרת של בית משפט מוסמך.

ד. תתגורר אך ורק בבית האם ובן זוגה ברחוב יעקב קנמון 13ב' בעפולה.

ה. תתייצב פעם בשבוע בלשכת משרד הפנים בעפולה ברחוב יהושוע 1. בימי ג' בין השעות 08:30 - 12:00.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ד אב תשע"ב, 02/08/2012 במעמד הנוכחים.